אירועי ה7 באוקטובר (השבת השחורה) הפתיעו וזעזעו את כולנו.

הבית היה תמיד המקום שבו הרגשנו הכי בטוחים שיש,
והממ”ד היה תמיד החדר הכי מוגן בבית.
החדר שכל אזעקה / מבצע / מלחמה היינו ישר רצים אליו, סוגרים את הדלת ומרגישים הכי מוגנים שיש.

אירועי ה7 באוקטובר טרפו לכולנו את הקלפים, וגרמו לנו להבין שאפילו הממ”ד אינו מקום מוגן ובטוח.

באותה שבת השחורה כולנו היינו דבוקים למסכי הטלוויזיה ונחשפנו למראות הקשים של הבתים והממ”דים ביישובי עוטף עזה.

תוך כדי ההלם והשוק ניסיתי לתרגם את האסון הזה לעולם שלי,
לעולם התכנון והעיצוב,
ונזכרתי בבית שעיצבתי לפני מספר שנים עם פתרון יצירתי למיקום הממ”ד.

בבית זה הממ”ד ממוקם במרכז קומת הכניסה, ממש מול המטבח ופינת האוכל ומיקומו צרם והפריע לתכנון הכולל של כל החלל.

מבחינה טכנית לא הייתה לי אפשרות לשנות את המיקום הממ”ד או הדלת שלו ולכן הייתי צריכה לחשוב על פתרון יצירתי ולהעלים אותו מהעין.

כשהתחלתי לתכנן את חלוקת החלל והמטבח החלטתי שדלת הממ”ד תהיה העוגן שלי ושמסביבו אתכנן את החלל ואת המטבח.

כדי לגרום לדלת להעלם החלטתי ליצור אזור של ארונות גבוהים המכילים את כל הפונקציות הרגילות הנדרשות במטבח כגון מזווה, יחידת בילד אין ומקרר נסתר,

לארונות אלו הוספתי 2 דלתות נוספות שמאחוריהן הסתתרה דלת הממ”ד.

מבחינה עיצובית – התקבל מראה נקי ואלגנטי של חזית ארונות אחידה ונקיה.
מבחינה תכנון – הצלחתי להעלים את הממ”ד ולתכנן קומת כניסה בצורה הכי טובה שיש.
מבחינה רעיונית – גרמתי לממ”ד להיות מוחבא ולא לעורר את החשד על מיקומו…

מחשבות שרצות לי מאז אירועי ה7 באוקטובר.